ההוצאה הגלוייה של פייסבוק

ביום חמישי האחרון פייסבוק הציגה את הדוחות שלה לרבעון שני של 2012. למי שקנה את החברה ללא בדיקה מעמיקה של הדוחות הופתע שפייסבוק לגלות שפייסבוק הודיעה על הפסדים.

בבדיקה מעמיקה של הדוחות ניתן לראות שמקור ההפסדים הם ההכרה באופציות ורישומם בהתאם למחיר ההנפקה כמו ששלומי שוב פירסם במאמר ההוצאה החבויה של פייסבוק  :

"פייסבוק מדווחת כי תכיר בהוצאה רק ברבעון שבו תתרחש ההנפקה, וזאת על בסיס השווי הוגן במועד ההענקה המקורי. בהתאם לכך, אילו ה-IPO היתה מושלמת עד תום 2011, פייסבוק היתה נדרשת להכיר בדו"חות 2011 בהוצאות שכר בגין תשלום מבוסס מניות של 968 מיליון דולר. בניכוי השפעת המס, מדובר בכ-40% מיתרת העודפים של פייסבוק לתום 2011, שהסתכמה ב-1.6 מיליארד דולר בלבד"

ומהדוחות עצמם של רבעון שני:

" Costs and expenses – Second quarter costs and expenses were $1.93 billion, an increase of 295% from the second quarter of 2011, driven primarily by share-based compensation expense.As previously noted in the company’s initial public offering prospectus, share-based compensation expense related to pre-2011 restricted stock units (RSUs) was not recognized in advance of the initial public offering, and as a result of the initial public offering during the second quarter, the company recognized $1.3 billion of share-based compensation and related payroll tax expenses".

מלחמת מטבעות - סין ארה"ב

כמו שכבר הוסבר בפוסט הקודם, סין מייצאת את הדפלציה שלה לארה"ב באמצעות שליטה על שער חליפין של הדולר מול היואן. היואן לא נסחר בחופשיות מול הדולר כמו שאר המטבעות. השימוש ביואן והמסחר בו מבוקר על   ( People’s Bank of China) PBOC. כאשר יצואנים סינים מקבלים דולרים או יורו תמורת סחורות, הם חייבים למסור את המטבע הזר ל PBOC ולקבל תמורתם יואן בשער חליפין קבוע אשר נקבע על ידי הבנק. כאשר היבואנים צריכים דולרים עבור רכישת חומרי גלם , הם פונים לבנק ומקבלים את הדולרים הנדרשים אבל לא יותר ממה שהם צריכים, היתרה נשארת בבנק.

 

התהליך של ספיגת יתרות הדולרים על ידי הPBOC גורם לבעיות בלתי רצויות :

ה PBOC לאחר ספיגת הדולרים העודפים נדרש להדפיס יואן חדשים כדי לשלם ליצואנים. הפד בתורו מדפיס דולרים שעוברים ליצואנים הסיניים... בעצם נוצר תהליך ספירלי של הדפסת דולרים על ידי הפד ורכישתם על ידי הבנק של סין.

הבעיה השנייה מה עושים עם עודפי הדולרים אשר הבנק של סין מחזיק. הבנק של סין כמו כל בנק מעוניין לקבל תשואה על הכספים אשר הוא מחזיק ולכן הוא רוכש אגרות חוב של ארה"ב. כלומר דולרים חוזרים חזרה לארה"ב וניירות חוב מועברים לבנק של סין.

בגרף זה ניתן לראות את שער החליפין של היואן מול הדולר. קל לראות מהמגמה הרב שנתית ששער החליפין נשלט מלאכותית.

הגרף הבא מתאר את הגרעון המסחרי של ארה"ב בסחר עם סין 

מלחמת מטבעות- מונחים בסיסיים

 הנוסחה המתארת את התוצר מקומי גולמי (תמ"ג)  היא:

GDP = C + I + G + (X − M)

תמ"ג = צריכה + השקעות + יצוא - ייבוא

• C צריכה פרטית: נחשבת לצריכה המבוצעת על ידי תושבי המדינה על מוצרים ושירותים סופיים. המדידה כאן היא רק לתוצרים סופיים, ולא לתוצרי ביניים או קנייה ומכירה של נכסים. כך, לדוגמה, כאשר מפעל מתכת מוכר ברזל למפעל עיבוד שבבי המכין ממנה חלקים, העסקה אינה מחושבת בתמ"ג.

• I השקעות מוגדרות כהשקעות עסקיות בתשתית או הוצאה אחרת שכוונתה להפיק החזר עתידי באמצעות פעילות עסקית כמו הכשרה, מחקר ופיתוח, שיווק, גיוס עובדים, וכדומה.

• G ממשלה: כולל את סך כל ההוצאה הממשלתית.
  
  
• X ייצוא - סחר בינלאומי או סחר חוץ הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדינה מסוימת.
  
  
• M ייבוא- כאשר הסחורות מגיעות למדינה הדבר נקרא ייבוא

ירידת התמ"ג של מדינה הנמצאת במצוקה נובעת הגורמים הבאים במשוואה:
ירידה בצריכה הפרטית C בשל עלייה במספר המובטלים.
בשל ירידה בצריכה הפרטית, קיימת גם ירידה בגביית מסים, אשר מאלצת את הממשלה להפחית בהוצאות הממשלתיות G.
עסק לא ישקיע וירחיב את העסק, אלא אם כן הוא מעריך שצרכנים יקנו את התפוקה באופן מיידי או בעתיד הקרוב. לכן עסק במדינה במשבר כלכלי ימנע מלהשקיע ותהיה גם ירידה בגורם ההשקעות I.

הוצאות הממשלה (G)  ניתן להרחיב באופן עצמאי, כאשר הצריכה וההשקעות חלשים.  ואכן, זה בדיוק מה שקיינס ממליץ לעשות כדי לשמור על משק צומח כאשר קיים משבר כלכלי.  
קיימות מספר סיבות להימנעות בחירת הממשלה לביצוע מהלך זה למרות המלצות הכלכלים. הממשלה המסתמכת על הגדלת המיסים נמנעת לעשות זאת משיקולים פוליטיים באותה מדינה. הממשלה יכולה להגדיל את חובותיה ובכסף זה לעודד את הצמיחה, אבל לא תמיד הממשלה יכולה ללוות כסף בשל נטל חוב עצום הקיים על אותה מדינה.

הכלי הנשאר בידי אותה מדינה הוא הפחתת הייבוא והגדלת הייצוא. אחת הדרכים היא פיחות בשער המטבע אשר יגרום לתוצרת אותה מדינה להיות זולה ממדינות אחרות ובכך לעודד את הגדלת הייצוא ובמקביל גם הפחתת היבוא. בנוסף על זאת, הגדלת הייצוא באותה מדינה גורמת בעקיפין שעסקים באותה מדינה יידרשו להשקיע בתשתיות ובמפעלים כדי להגדיל את התוצרת ולכן ההשקעות באותה מדינה יגדלו. גם שיעור המובטלים ירד באותה מדינה ועלייה בצריכה הפרטית תגדל גם כן. כלומר כתוצאה מפיחות שער המטבע, התמ"ג יגדל ומספר המובטלים יקטן גם כן.

הבעיה היא שבעצם אותה מדינה אשר מבצעת פיחות של שער המטבע שלה בעצם מייצאת את האבטלה למדינות אחרות.