האם מחירי הדירות מתחילים לרדת?

למי שמעוניין לקנות דירה ממליץ בחום לבדוק את מחירי הדירות ברחוב ובאזור שהוא רוצה לקנות באתר הבא

http://www.madlan.co.il

 על אודות אתר מדלן

"אתר מדלן הוקם בידי מהנדסים בוגרי הטכניון כדי לסייע בידי רוכשי דירה ומוכרים ובידי כל אדם המבקש לפעול ולעשות את צעדיו בתחום הנדלן בישראל.

האתר נועד להיות צינור של מידע נגיש ובהיר ולתרום לפיזור אי הוודאות המאפיינים כיום את עולם הנדלן.
צוות האתר שואף לתרום את חלקו הצנוע לשקיפות המידע בישראל תוך הצגת מידע גיאוגרפי מכל סוג, כל עוד הוא רלוונטי לאזרחים ולמערכות חייהם."

האתר מראה בצורה מספרית וגרפית על מפה את מחירי הדירות של הרחובות לפי עסקאות שבוצעו ונרשמו באתר המיסים

כמו שניתן לראות מהאתר שהמודעות הינם מנופחות בעיתונים לעומת מה שנמכר בפועל במציאות.

הקלה כמותית QE3 יצאה לדרך

לכל מי שרוצה להבין מה זאת Quantitive Easing) QE3) ואיך היא משפיעה על הכלכלה מומלץ לקרוא את הפוסטים הבאים :

מתוך בלוג כלכלה אמיתית

8 עובדות על תהליך הQE שהבנקים המרכזיים יעדיפו שלא תדעו עליהן

מתוך בלוג בועת נדל"ן

QE3 ואתה – מי הזיז את המט"ח שלי? (מורה נבוכים)

סרטון הסבר על QE

האם הוויסות הגדול ביותר בהיסטוריה הפיננסית של העולם מוביל לקטסטרופה?

ההוצאה הגלוייה של פייסבוק

ביום חמישי האחרון פייסבוק הציגה את הדוחות שלה לרבעון שני של 2012. למי שקנה את החברה ללא בדיקה מעמיקה של הדוחות הופתע שפייסבוק לגלות שפייסבוק הודיעה על הפסדים.

בבדיקה מעמיקה של הדוחות ניתן לראות שמקור ההפסדים הם ההכרה באופציות ורישומם בהתאם למחיר ההנפקה כמו ששלומי שוב פירסם במאמר ההוצאה החבויה של פייסבוק  :

"פייסבוק מדווחת כי תכיר בהוצאה רק ברבעון שבו תתרחש ההנפקה, וזאת על בסיס השווי הוגן במועד ההענקה המקורי. בהתאם לכך, אילו ה-IPO היתה מושלמת עד תום 2011, פייסבוק היתה נדרשת להכיר בדו"חות 2011 בהוצאות שכר בגין תשלום מבוסס מניות של 968 מיליון דולר. בניכוי השפעת המס, מדובר בכ-40% מיתרת העודפים של פייסבוק לתום 2011, שהסתכמה ב-1.6 מיליארד דולר בלבד"

ומהדוחות עצמם של רבעון שני:

" Costs and expenses – Second quarter costs and expenses were $1.93 billion, an increase of 295% from the second quarter of 2011, driven primarily by share-based compensation expense.As previously noted in the company’s initial public offering prospectus, share-based compensation expense related to pre-2011 restricted stock units (RSUs) was not recognized in advance of the initial public offering, and as a result of the initial public offering during the second quarter, the company recognized $1.3 billion of share-based compensation and related payroll tax expenses".

מלחמת מטבעות - סין ארה"ב

כמו שכבר הוסבר בפוסט הקודם, סין מייצאת את הדפלציה שלה לארה"ב באמצעות שליטה על שער חליפין של הדולר מול היואן. היואן לא נסחר בחופשיות מול הדולר כמו שאר המטבעות. השימוש ביואן והמסחר בו מבוקר על   ( People’s Bank of China) PBOC. כאשר יצואנים סינים מקבלים דולרים או יורו תמורת סחורות, הם חייבים למסור את המטבע הזר ל PBOC ולקבל תמורתם יואן בשער חליפין קבוע אשר נקבע על ידי הבנק. כאשר היבואנים צריכים דולרים עבור רכישת חומרי גלם , הם פונים לבנק ומקבלים את הדולרים הנדרשים אבל לא יותר ממה שהם צריכים, היתרה נשארת בבנק.

 

התהליך של ספיגת יתרות הדולרים על ידי הPBOC גורם לבעיות בלתי רצויות :

ה PBOC לאחר ספיגת הדולרים העודפים נדרש להדפיס יואן חדשים כדי לשלם ליצואנים. הפד בתורו מדפיס דולרים שעוברים ליצואנים הסיניים... בעצם נוצר תהליך ספירלי של הדפסת דולרים על ידי הפד ורכישתם על ידי הבנק של סין.

הבעיה השנייה מה עושים עם עודפי הדולרים אשר הבנק של סין מחזיק. הבנק של סין כמו כל בנק מעוניין לקבל תשואה על הכספים אשר הוא מחזיק ולכן הוא רוכש אגרות חוב של ארה"ב. כלומר דולרים חוזרים חזרה לארה"ב וניירות חוב מועברים לבנק של סין.

בגרף זה ניתן לראות את שער החליפין של היואן מול הדולר. קל לראות מהמגמה הרב שנתית ששער החליפין נשלט מלאכותית.

הגרף הבא מתאר את הגרעון המסחרי של ארה"ב בסחר עם סין 

מלחמת מטבעות- מונחים בסיסיים

 הנוסחה המתארת את התוצר מקומי גולמי (תמ"ג)  היא:

GDP = C + I + G + (X − M)

תמ"ג = צריכה + השקעות + יצוא - ייבוא

• C צריכה פרטית: נחשבת לצריכה המבוצעת על ידי תושבי המדינה על מוצרים ושירותים סופיים. המדידה כאן היא רק לתוצרים סופיים, ולא לתוצרי ביניים או קנייה ומכירה של נכסים. כך, לדוגמה, כאשר מפעל מתכת מוכר ברזל למפעל עיבוד שבבי המכין ממנה חלקים, העסקה אינה מחושבת בתמ"ג.

• I השקעות מוגדרות כהשקעות עסקיות בתשתית או הוצאה אחרת שכוונתה להפיק החזר עתידי באמצעות פעילות עסקית כמו הכשרה, מחקר ופיתוח, שיווק, גיוס עובדים, וכדומה.

• G ממשלה: כולל את סך כל ההוצאה הממשלתית.
  
  
• X ייצוא - סחר בינלאומי או סחר חוץ הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדינה מסוימת.
  
  
• M ייבוא- כאשר הסחורות מגיעות למדינה הדבר נקרא ייבוא

ירידת התמ"ג של מדינה הנמצאת במצוקה נובעת הגורמים הבאים במשוואה:
ירידה בצריכה הפרטית C בשל עלייה במספר המובטלים.
בשל ירידה בצריכה הפרטית, קיימת גם ירידה בגביית מסים, אשר מאלצת את הממשלה להפחית בהוצאות הממשלתיות G.
עסק לא ישקיע וירחיב את העסק, אלא אם כן הוא מעריך שצרכנים יקנו את התפוקה באופן מיידי או בעתיד הקרוב. לכן עסק במדינה במשבר כלכלי ימנע מלהשקיע ותהיה גם ירידה בגורם ההשקעות I.

הוצאות הממשלה (G)  ניתן להרחיב באופן עצמאי, כאשר הצריכה וההשקעות חלשים.  ואכן, זה בדיוק מה שקיינס ממליץ לעשות כדי לשמור על משק צומח כאשר קיים משבר כלכלי.  
קיימות מספר סיבות להימנעות בחירת הממשלה לביצוע מהלך זה למרות המלצות הכלכלים. הממשלה המסתמכת על הגדלת המיסים נמנעת לעשות זאת משיקולים פוליטיים באותה מדינה. הממשלה יכולה להגדיל את חובותיה ובכסף זה לעודד את הצמיחה, אבל לא תמיד הממשלה יכולה ללוות כסף בשל נטל חוב עצום הקיים על אותה מדינה.

הכלי הנשאר בידי אותה מדינה הוא הפחתת הייבוא והגדלת הייצוא. אחת הדרכים היא פיחות בשער המטבע אשר יגרום לתוצרת אותה מדינה להיות זולה ממדינות אחרות ובכך לעודד את הגדלת הייצוא ובמקביל גם הפחתת היבוא. בנוסף על זאת, הגדלת הייצוא באותה מדינה גורמת בעקיפין שעסקים באותה מדינה יידרשו להשקיע בתשתיות ובמפעלים כדי להגדיל את התוצרת ולכן ההשקעות באותה מדינה יגדלו. גם שיעור המובטלים ירד באותה מדינה ועלייה בצריכה הפרטית תגדל גם כן. כלומר כתוצאה מפיחות שער המטבע, התמ"ג יגדל ומספר המובטלים יקטן גם כן.

הבעיה היא שבעצם אותה מדינה אשר מבצעת פיחות של שער המטבע שלה בעצם מייצאת את האבטלה למדינות אחרות.

ההוצאה החבויה של פייסבוק - IFRS בשטח - דה מרקר TheMarker

ההוצאה החבויה של פייסבוק - IFRS בשטח - דה מרקר TheMarker

האם יוון תפרוש?

למרות שלאדם הפשוט התוצאה היא זהה אם יוון נשארת או עוזבת , הרי בכל מקרה המשכורת שלו תהייה שווה חצי ממה שהיום הוא יכול לרכוש. יש העדפה של האזרחים הפשוטים ללכת לכיוון של חזרה למקורות. פעם היה יותר טוב כאשר היה דראכמה. הערכתי היא שבשנה הקרובה יוון תצא מגוש היורו. לאירופה נמאס לטפל ביוון שלא רוצה לעזור לעצמה.

השאלה היותר חשובה מה המשקיע הפשוט צריך לעשות?

לפי עקרון של השקעת ערך , כדאי להישאר בשוק היות ולא ניתן לחזות את העתיד.

אני מסכים לרוב עם עקרון זה ,אבל במקרה שלנו הערכתי היא שבשנה הקרובה יהיו הרבה תנודות חריפות בשוק בשל יוון  וספרד.אין טעם להישאר במקרה כזה בשוק. להיפך כדאי להיכנס לשורט על מניות ממונפות ובסוף שהשוק יהיה בקריסה לעשות פרסה ולקנות בזול.

הכל תלוי בתשובה של השאלה  האם יוון תפרוש?

מה אתם חושבים שכדאי לעשות?

לכל הגורואים אשר קוראים את הבלוג

לכל הגורואים אשר קוראים את הבלוג שלי:  ההשקעה במיקרוסופט מניבה פירות ,אז אל תשכחו לתת קרדיט ;)
"ענקית התוכנה מיקרוסופט, שמתחילת ספטמבר זינקה ביותר מ-20%, מועדפת על לא מעט גורואים. 12 מהם קנו אותה במהלך 5 החודשים האחרונים, וביניהם ג'ורג' סורוס ודיוויד איינהורן."

ביקור בוועדת הכספים

בעת הרצאתו של ד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר של בנק ישראל בנושא "בנק ישראל והמחאה החברתית "  , ייעץ ד"ר ברנדר לשומעים ללכת לראות את וועדת הכספים בפעולה. לאחר מחשבה קצרה הבנתי שהידע שלי לוקה בחסר ושלא ידוע לי כיצד ועדת הכספים ,שהיא בין החשובות בוועדות הכנסת עובדת. גם תהליך קבלת ההחלטות של הוועדה אינו מוכר לי. לשימחתי הרבה , טיול לירושלים עם זוגתי שתחייה כבר היה בשלבי תכנון. כאשר אישתי שאלה היכן ארצה לבקר בטיול, השבתי שאני מעוניין לראות את ועדת הכספים, תשובה שגרמה לה להפתעה רבה (בלשון המעטה). למזלי הרב ,אני נשוי לאישה נפלאה, אשר הסכימה לרעיון הביקור בוועדת הכספים ואף הגדילה לעשות ודאגה לתאם לנו את הביקור. אישה נפלאה כבר אמרתי מקודם.

התמזל  מזלנו ובעת הביקור על סדר היום :

•  תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(תיקון), התשע"ב-2011 2
• תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשע"ב-2011

כפי שאתם כבר מכירים נושא זה קרוב לליבי.

בעקרון הוועדה נוהלה במקצועיות רבה ותובלה במעט הומור .

בהתחלה מצד האוצר עברו סעיף סעיף והסבירו לחברי הוועדה מה משמעות כל סעיף וסעיף.

חברי הכנסת גילו ערנות רבה ושאלו שאלות כדי להבין עד הסוף על מה מדובר.2 חברי כנסת אשר גילו עירנות רבה ושאלו שאלות הינם מר אורלב ומר גפני.

סעיף אשר עליו נסב רוב הדיון הינו תקנה תמימה במיוחד שהחביאה משמעויות רבות. הסעיף הינו סעיף מספר 5 שהינו לפי הפרוטוקול :

עמלת ניהול חיצוני –הוצאה הנובעת מכל אחד מאלה :

(5) השקעה של קופת גמל בתעודת סל שעליה יורה הממונה ובלבד שיתקיימו שני אלה :

(א) 75 אחוזים לפחות מהתחייבות החשיפה של התעודה תהיה לנכסים שלא הונפקו במדינת ישראל ואינם נסחרים או מוחזקים בה

(ב) מנפיק התעודה אינו צג קשור.

כפי שהוסבר בוועדה בתחילה על ידי האוצר שהכוונה בסעיף זה להרשות לקופות הגמל להשקיע בתעודות סל  של מניות זרות וכמובן שדמי הניהול של רכישת וניהול תעודות הסל יושתתו על העמיתים (כלומר אנחנו )

בהתחלה חברי הוועדה לא קלטו על מה מדובר. 

התחיל סבב התייחסויות :

מר בועז נגר, שהוא ראש איגוד תעודות הסל, ניסה להציג למה כדאי להשקיע בתעודות סל.

יו"ר הדירקטוריון של הבורסה, שאול ברונפלד, הציג כמובן שלא כדאי להרשות את התקנה היות וכספי העמיתים יושקעו במדינות זרות ( כמובן הוא לא אמר מילה על זה שהבורסה תאבד הכנסות מאי ביצוע עסקאות ...)

פרופסור עודד שריג אמר שלפי צו מצפונו לא מומלץ להצביע על תקנה זאת, היות וזה לא מוצר המתאים לחוסכים לפנסיה. הוא חושב שעל קופות הגמל לבחור נכסים לאורך שנים ולא תעודת סל שהיא נקנית ונמכרת ומתאימה יותר לסוחרים. החוסך יפסיד כסף לאורך זמן בשל העמלות הללו.

לאחר שמר עודד שריג אמר את דבריו החילו להבין חברי הוועדה על מה הם מצביעים וביקשו להחריג את הסעיף הזה. בנוסף הם ביקשו גם להביא יותר מידע מיקצועי וחישובים על פגיעה או תרומה בחוסכים.

מה למדתי מהיום:

1. בסך הכל חברי הוועדה באמת דואגים לאזרחים ולחוסכים ועובדים בשבילנו.
2. קבלת ההחלטות הינה סבירה ומוצלחת ,גם אם חברי הוועדה אינם מקצועיים תוך הסתמכות על אנשי מקצוע
3. הרגולטור פרופ. עודד שריג מביא את הדברים בצורה מקצועית.

ועכשיו לנקודה האישית:

• פעמיים  יו"ר הועדה מר גפני קרא אותי לסדר על כך שדיברתי בקול רם , תוך שהתרעמתי על הסעיף המעצבן.
• העברתי למר אורלב פתק בו הסברתי לו את העניין.
• בנוסף העברתי גם בקשה לוועדה לשאת את דברי. לצערי הרב, לא ניתנה לי הבמה.

להלן הדברים שרציתי לשאת בוועדה.

" אני מדבר בשני כובעים :

כובע ראשון בתור חוסך: אני לא רוצה שיגלגלו עלי עוד דמי ניהול חיצוניים.תעודת סל זה מוצר טיפשי הבנוי על מנגנון ממוחשב אשר רוכש וקונה את תעודות הסל. קופות הגמל רוצות מוצר כזה שלא יגלגלו עלי את התעודה עם דמי ניהול נוספים!

כובע שני בתור משקיע : בחברות הביטוח אשמח אם תאשרו את התקנה בכדי שאוכל להרוויח."

לסיכום באותו נושא בדיוק רק בתעודות סל המתנהלות בארץ:

האוצר: העמיתים יפסיקו לשלם על דמי ניהול בקופות הגמל על תעודות הסל

מהו מקור ההפסדים של נוקיה לרבעון 4 Q2011?

מי שקרא את כותרות העיתונים על דו"ח רבעון ראשון חושב שנוקיה בצרות צרורות והפסידה הרבה מאוד כסף.

לדוגמא:

דהמרקר::"נוקיה עברה להפסד של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי

כלכליסט :"לא הימים של נוקיה: הפסידה 1.07 מיליארד יורו ברבעון האחרון של 2011"

מקור ההפסדים ה"כבדים" של הפחתה בסעיף מוניטין:

"In the fourth quarter 2011, we conducted our annual impairment testing to assess if events or changes in circumstances indicated that the carrying amount of our goodwill may not be recoverable. As a result, we recorded a charge to operating profit of EUR 1 090 million for the impairment of goodwill in our Location & Commerce business. The impairment charge is based on our estimate that the recoverable amount of Location & Commerce is EUR 4.1 billion. After the impairment charge, the carrying amount of goodwill for Location & Commerce is EUR 3.3 billion. The impairment negatively impacted our reported EPS by EUR 0.29. "

זה שהעיתונאים אוהבים כותרות חזקות (במיוחד שהם לא קוראים דוחות לעומק) אני מבין.

אבל אני לא מצליח להבין, למה החברה לא מדגישה יותר שרוב ההפסד העצום מקורו מהפחתת נכס מוניטין.

אם למישהו יש רעיון אני אשמח לשמוע.